התערבות בשעת משבר
מהו משבר
משבר נפשי הנו אירוע אשר מפר את האיזון הפסיכולוגי של הפרט, ויוצר מעמסה על המשאבים הנפשיים שלו. התערבת בשעת משבר מכוונת להעצים ולחזק את האדם תוך זמן קצר, מתוך רצון להחזירו לתפקודו השגרתי במהירות האפשרית.
התערבות בשעת משבר
משבר עשוי להיווצר כתוצאה משינוי דרמטי או שינוי הנחווה ככזה, אשר מחייב גיוס כוחות נפשיים המייצרים עומס נפשי גדול, לעיתים מופרז. לרוב מדובר בשינוי שלילי, למשל מוות של אדם קרוב, מחלה, או משבר זוגיות. יחד עם זאת, גם שינויים חיוביים עשויים להעמיס ולהוביל למשבר, למשל נישואים, התחלה של משרה חדשה, מעבר לארץ אחרת ועוד. פוטנציאל נוסף למשברים הנו תקופות בחיים המאופיינות בשינויים רבים במקביל, למשל משבר גיל ההתבגרות, כמו גם משבר גיל 40. במקרים רבים האדם חש עומס נוכח שינויים אלו, אך לא מופר האיזון הפסיכולוגי שלו, כלומר שהוא ממשיך לתפקד. משבר נפשי מופיע במקרים בהם מופר אותו איזון פסיכולוגי, באחד ההיבטים הבאים:
1. שינוי רגשי: ירידה במצב הרוח, הכוללת אובדן הנאה וחוסר שמחת חיים.
2. שינוי התנהגותי: צמצום הפעילות הרגילה, הסתגרות בבית, ניתוק קשרים או לחלופין התנהגות מוגזמת מדי, מסכנת, מאנית.
3. שינוי גופני: עלייה או ירידה במשקל, הפרעות בשינה, כאבים פסיכוסומטיים ועוד.
במצבים מסוג זה, לעיתים מומלץ על טיפול ראשוני באמצעות התערבות בשעת משבר, אשר מכוונת להעצים את האדם ולשקם את התפקוד שנפגע, במהירות האפשרית.
התערבות בשעת משבר – הפניה לטיפול
התערבות בשעת משבר אפקטיבית בייחוד כאשר היא מתבצעת בסמוך ככל הניתן להתרחשות המשבר. לרוב הטיפול מתבצע על ידי מטפלים אשר עברו הכשרה מתאימה.
מהו ההבדל בין טיפול רגיל לבין טיפול בשעת משבר?
המאפיין בשעת משבר הוא שכאן מדובר בקשר ישיר בין אירוע מסוים (אבדן, הגירה וכד') לבין ההופעה של הסימנים שיכולים להיות רבים ומגוונים כגון חרדה, קשיי ריכוז, מחשבות אובססיביות, קשיי שינה, מועקה פנימית, עצב, הימנעות ועוד.
זאת כאשר לא נצפתה בעיה בולטת כלשהי בחייו של האדם קודם האירוע המשברי.
מבחינה זו המשבר יכול להגביר חרדה משום שהאדם נתקל בחלקים ובהתנהגויות של עצמו שהוא איננו מכיר. לעיתים יש חשש של האדם כי הוא עומד "להתפרק" או שהוא "התקלקל" מבלי יכולת "לתקן" את עצמו.
כמובן שלא כך הם פני הדברים. בעזרת טיפול נכון ולעיתים אף ללא טיפול, אנשים חוזרים לאיתנם. הבעיה היא כי לעיתים עובר זמן יקר ומיותר של סבל וקיים חשש כי המצב יהפוך לכרוני- כלומר הסימפטומים יהפכו לקבועים. כמו כן, קיים חשש כי מצוקה נפשית תגרור אחריה בעיות נוספות כגון התמכרות, הסתבכויות התנהגותיות או פיננסיות ועוד. דבר זה עלול להחריף את המצב הבסיסי ולהפוך אותו למורכב ולקשה הרבה יותר.
מכיוון שכך, רצוי שההתערבות בשעת המשבר תהיה קרובה ככל הניתן לאירוע המשברי ותתמקד בהחזרת האדם לתפקודו הרגיל.
צריך לזכור כי במצבי משבר אנו מתנתקים ממקורות תמיכה חיצוניים ופנימיים, אנו חשים בודדים ולעיתים חסרי יכולת ומובסים. לכן, המטרה הראשונה היא לחבר את המטופל למקורות התמיכה שלו ולעגן אותם על מנת להעלות את תחושת המסוגלות והערך העצמי שלהם. מכאן, יש לעבוד על המוקד הטיפולי אשר מנוסח במשותף על ידי המטופל והמטפל.
העבודה בשעת משבר היא משותפת, בעלת אופי תמיכתי, נורמטיבית ומכוונת לציפיות של המטופל לחזרתו לתפקוד תקין.